ההצגה ברוסית עם כתוביות בעברית

רעיון, עריכה ובימוי: דאשה שמינה
מחזה: אלינה פרקש

זהו סיפורם של תושבי עיירה קטנה ששרדו את סוף העולם. זהו סיפור על מה שהם עשו לפניו, במהלכו ואחריו.  אגדה פיוטית שהופכת למסמך היסטורי אכזרי המבוסס על עדויות האנשים ששרדו את פצצת האטום ביפן.
"היבאקושה", כך נקראים ביפנית "אלה שהושפעו מהפצצה". למרות האפליה שממנה סבלו לאחר הפיצוץ, צמחה מאנשי ההיבאקושה תנועה הומניסטית, הראשונה והגדולה ביותר ביפן. השאלה המורכבת שבמרכז ההצגה היא: האם המטרה ההומנית מקדשת מעשים בלתי הומניים?

זהו ניסיון לשער איך עשוי להראות העתיד הקרוב ואף לנסות ולהתכונן לקראתו בהתחשב בעובדה שאיננו יכולים להשפיע עליו.
 
"שעת בוקר מוקדמת, השמש כבר עלתה,
אבל עדיין קריר. האוויר צלול, קל לנשום.
הציקדות מצרצרות".

ההצגה נוצרה בתמיכת International Culture Foundation